פירושים על שמואל א 4:4: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ויעש בצלאל את הארון. למעלה כתבנו כי ספר תורה היה מונח בארון, לומר שני טפחים רוחב הספר שיהא היקפו שלשה טפחים, וגבהו ששה, שיהא ארכו כהקיפו. ואם תאמר הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון (דברים לא כו), הא למדנו שמחוץ לארון היה, תשובתו כי שני ספרים היו, אחד מונח מחוץ לארון, ואחד בתוכו, ואותו שהיה מצד הארון כהן גדול והמלך קורין בו ביום הכפורים, וכן היה ר׳ יהודה אומר בארון, דתניא ר׳ יהודה בן לקיש אומר שני ארונות היו אחד שהיה עמהם במחנה, ואחד שהיה יוצא עמהם למלחמה, זה שהיה יוצא עמהם במלחמה היה בו שברי לוחות, וזה שהיה עמהם במחנה היה בו ספר תורה, שנאמר וארון ברית ה׳ ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר יד מד), ואומר וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (שם י לג), ואומר והעם לא ידע כי הלך יונתן (ש״א יד ג), וכתיב אחריו ויאמר שאול לאחיה הגישה האפוד, כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל במלחמה (שם שם יח), ואומר באוריה, הארון וכל ישראל יושבים בסכות ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים (ש״ב יא יא), אבל ארון הברית לא יצא במלחמה, אלא בימי חפני ופנחס, שנאמר וישלח העם שילה ויקחו משם את ארון ברית ה׳ (ש״א ד ד), ויש אומרים לא היה בארון אלא שני לוחות הברית, וספר התורה מצדו היה, שנאמר אין בארון רק שני לוחות הברית (מ״א ח ט).

ג) חטאו במה שהוציאו את הארון מקדש הקדשים בלא רשות גבוה ולא שאלו לא לשמואל ולא לאורים ותומים אם יעשו זאת, וזה שכתוב וישלח העם שלה ששלחו העם מעצמם בלא דעת נביא, וישאו משם את ארון ברית ה' צבאות יושב הכרבים, שמקום הארון הוא תחת הכרובים לא על שדה המערכה והם הניעוהו ממקומו ואת פי ה' לא שאלו (וכבר בארנו בפירוש התורה ודברנו בזה אם היה הארון שבו הלוחות או של שברי לוחות ואין פה מקומו), ד) נשבה הארון בחטא בני עלי כמו שהתנבא על זה שמואל, הנני עושה דבר בישראל וכו', וזה שכתוב ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים וכו', שעליהם היה מדת הדין מתוחה והיה עם הארון שמשם בא הדבור עליהם כי ימותו שניהם ביום אחד והגיע העת להתקיים דבר שמואל ועם מיתתם נשבה הארון אשר נשאוהו:

יושב הכרובים. אשר שוכן על הכרובים אשר על הכפורת: